ידוע כי סדציה פליאטיבית מהווה למעשה שימוש מפוקח בתרופות במטרה להקל על סבל שאינו מגיב לטיפול. עד כה, ההערכה של סדציה פליאטיבית התמקדה ברמת ההכרה וכעת יש צורך בהערכה מקיפה יותר. מטרת החוקרים הייתה להבין כיצד נמדדות ההשפעות הפוטנציאליות ותופעות הלוואי האפשריות של סדציה פליאטיבית בחולים המקבלים אותה.

החוקרים ביצעו סקירה כוללת של המחקר האמפירי העדכני ביותר בנושא. לשם כך, ערכו חיפוש במאגרי המידע Cochrane, Embase, Medline, PubMed ו-CINAHL בין השנים 2010–2020. המונחים ששימשו בחיפוש היו סדציה, טיפול פליאטיבי, טיפול סוף חיים, הערכה. החוקרים הגבילו את החיפוש לעבודות שנכתבו באנגלית ועסקו בחולים מבוגרים. הם קבעו קריטריוני הכללה וביניהם: מאמרי הערכה מדעיים, השפעות וסיבוכים של סדציה פליאטיבית וחולים עם מחלה חשוכת מרפא.

החוקרים מצאו כי מתוך 588 מאמרים, 26 עמדו בקריטריוני ההכללה, כאשר ה- Discomfort Scale-Dementia of Alzheimer Type וה-Patient Comfort Score שימשו להערכת מידת הנוחות של המטופלים כתוצאה מהסדציה. כמו כן, על מנת להעריך את מידת ההשפעה של הסדציה, החוקרים השתמשו ב- Richmond Agitation-Sedation Scale וב-Ramsay Sedation Scale. החוקרים העריכו תסמינים עמידים לטיפול על ידי סולמות ציונים מרובי תסמינים או סולמות ספציפיים לתסמין מסוים, למעט מצוקה פסיכולוגית או קיומית. הם העריכו את מידת הדליריום על ידי ה-Memorial Delirium Assessment Scale ואת מידת הכאב באמצעות ה-Critical Care Pain Observation Tool. הם מצאו כי בעתיד ייעשה שימוש בגישה טכנית על מנת לנטר את ההשפעות של הסדציה וכי ישנו מחסור ביכולת להעריך את תופעות הלוואי האפשריות ושונות רבה במדידת התזמון.

החוקרים הגיעו למסקנה כי ישנם מספר כלים מאומתים להערכת השפעת הסדציה במסגרת טיפול פליאטיבי, אך בסקירה שביצעו הראו את הצורך בגישה מתוקננת יותר לנושא זה. הם סבורים כי יש משמעות לשימוש בכלים אלו על ידי מומחה מנוסה ומיומן, המספק הערכה הוליסטית יותר.

מקור:

Belar, A. et al. Palliative Medicine 2021; 35(2); 295-314. https://doi.org/10.1177/0269216320974264

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה